לראש השנה

דברי פתיחה

תוכן העניינים

1. 1מנהגי ערב ראש השנהעמוד 4
2. 2התרת נדריםעמוד 4
3. 3הדלקת נרותעמוד 5
4. 4ליל ראש השנהעמוד 5
5. 5דגשים לראש השנה שחל בשבתעמוד 6
6. 6תקיעות ותפילה בבית הכנסתעמוד 7
7. 7תשליךעמוד 8
8. 8הלכות נוספות ליום ראש השנהעמוד 8
9. 9צום גדליהעמוד 9
10. 10התחברו לרב רועי אמגרעמוד 10

ראוי להרבות בצדקה בימים אלו.

מנהגנו בערב ראש השנה לקנות סכין חדשה או להשחיז סכין קיימת, ויש בכך סגולה לפרנסה טובה.

יש להסתפר, להתגלח ולגזוז ציפורניים לכבוד החג. צריך לסיים הכנות אלו לפני חצות היום ובדיעבד אם לא הספיק יעשה אותן גם לאחר חצות יום.

טבילה

מי שאינו יכול לטבול במקווה: ייכנס למקלחת וישפוך על גופו כ-13.5 ליטר מים (תשעה קבין) ברצף וללא הפסקה. מי שגם זה לא מתאפשר לו, ייטול את ידיו 40 פעמים לסירוגין.

נוהגים לעשות התרת קללות (הכוללת בתוכה גם נדרים), והטעם כדי להיכנס ליום הדין נקיים מהעוון החמור של נדרים.

כדי להתיר את הנדרים יש להושיב לפחות שלושה גברים מעל גיל בר מצווה, שמבינים את עניין התרת הנדרים.

ראוי לעשות את ההתרה בעשרה גברים מעל גיל בר מצווה וכך נוהגים.

המתירים יכולים להיות בני משפחה, למעט בעל שאינו יכול להתיר את נדרי אשתו.

נשים נשואות יכולות למנות את בעליהן לשליחים להתיר נדריהן.

ראוי לחנך את הבנות הרווקות לעשות התרת נדרים בפני שלושה.

ביום הראשון (שבת): חובה להדליק נרות לפני שקיעת החמה, בדיוק כמו בכל ערב שבת.

מברכים "להדליק נר של שבת ושל יום טוב".

אישה שנוהגת לברך "שהחיינו" בהדלקת הנרות, מקבלת על עצמה את קדושת החג באותו רגע. לכן, מיד לאחר ההדלקה אסור לה לעשות שום מלאכה או לאכול ולשתות (וגם עשיית "תנאי" שלא תקבל את החג בהדלקת הנר אינה מועילה במקרה זה).

את הנרות של היום השני מדליקים אך ורק בהעברת אש מנר שדלק מערב יום טוב ראשון. יש להיזהר שלא לכבות את הגפרור שממנו הדליקו, אלא להניח אותו בזהירות שייכבה מעצמו.

יש להיזהר מאוד שלא לכעוס ביום ראש השנה (וכן בכל השנה). הכעס בימים אלו עלול, חלילה, לעורר על האדם דין בשמיים.

שהחיינו בקידוש: בשני לילות החג מברכים "שהחיינו" בקידוש. בקידוש של הלילה השני, מומלץ להניח על השולחן פרי חדש או ללבוש בגד חדש, כדי שברכת ה"שהחיינו" תחול גם עליהם (ואין מברכים שהחיינו פעם נוספת על הפרי עצמו). גם אם אין פרי או בגד חדש, מברכים "שהחיינו" בקידוש כרגיל.

בתפילת הלילה: קבלת שבת מקוצרת ומתחילה מ"מזמור שיר ליום השבת", ולא אומרים "במה מדליקין" אלא מתחילים מ"אמר ר' אלעזר". לאחר התפילה, בבית, שרים "שלום עליכם" ו"אשת חיל" כרגיל.

ביום הראשון (שבת): לא תוקעים בשופר. בתפילת העמידה אומרים "זכרון תרועה" (במקום "יום תרועה"). אם אדם טעה ואמר "יום תרועה", אינו צריך לחזור ואין זה מעכב.

סעודה שלישית: ישנן שתי אפשרויות לקיום הסעודה. האפשרות המומלצת היא לאכול סעודה בבוקר לפני חצות היום, להתפלל מנחה, ואז לאכול סעודה שלישית לאחר חצות היום. לחלופין, ניתן לאכול את סעודת הבוקר כרגיל, ולאחר מספר שעות לאכול סעודה שלישית קלה של דברי מזונות או פירות. בכל מקרה, יש להימנע מאכילה גסה (כלומר, לאכול כאשר האדם שבע) או מקביעת סעודה על לחם סמוך לשקיעה, כדי שנגיע רעבים לסעודת החג של הלילה השני.

קידוש של הלילה השני: מכיוון שיוצאת שבת, הקידוש משלב בתוכו הבדלה ונקרא יקנה״ז (יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן). הסדר המדויק מופיע במחזורים. לברכת מאורי האש יש להביא את הנר הדלוק אל השולחן, ואין צורך להצמיד לו נר נוסף. יש להיזהר שלא לכבות את הנר לאחר הברכה.

מי שטעה בקידוש של הלילה השני: מי ששכח להבדיל ועשה קידוש רגיל של חג, ייקח מיד כוס יין ויברך עליה ברכת ההבדלה עם ברכת האש. אם נזכר באמצע הסעודה, יאחז כוס יין ויברך ברכת ההבדלה והאש (ללא ברכת "בורא פרי הגפן").

בתפילת ערבית מוסיפים "ותודיענו" (במקום "אתה חוננתנו").

הכנות מיום טוב ראשון לשני

שטיפת כלים: בשבת אסור לשטוף כלים עבור הלילה השני. עם זאת, מותר לשטוף כוסות שתייה מכיוון ששימושם קבוע, או לשטוף לכלוך גס מכלים שמדיפים ריח רע ומפריעים לאווירת הבית.

מכיוון שהשנה לא תוקעים בשופר ביום הראשון (בגלל השבת), ביום השני כולם – ספרדים ואשכנזים – מברכים "שהחיינו" על שמיעת השופר.

כמה קולות חובה לשמוע? מצד הדין, אדם חייב לשמוע 30 קולות (3 תשר״ת, 3 תש״ת, 3 תר״ת). מי שפספס קולות בתפילה יכול להשלים אותם עד שקיעת החמה, בתנאי שישמע סטים שלמים של קולות.

שמיעת שופר לנשים: נשים פטורות מעיקר הדין משמיעת שופר, אך נהגו להקפיד ולבוא לשמוע. כאשר תוקעים קולות במיוחד עבור נשים: למנהג האשכנזים ויוצאי צפון אפריקה הנשים מברכות "לשמוע קול שופר". למנהג רוב הספרדים הנשים שומעות ללא ברכה.

תקיעות ביחיד

כאשר תוקעים לאדם יחיד שלא יכול היה להגיע לבית הכנסת, יש לתקוע לו 30 קולות בלבד ואין לתקוע יותר, כיוון שלא מתירים לתקוע ביום טוב שלא לשם קיום חובה.

יחיד השומע שופר חייב לעמוד. חולה או אדם שקשה לו לעמוד, יוצא ידי חובה גם כשהוא יושב או שוכב.

חינוך ילדים: למרות שאסור לתקוע בשופר סתם, מותר לתת לילדים שהגיעו לגיל חינוך להתאמן ולהשמיע קולות בשופר גם לאחר התפילות, כדי לחנכם למצווה.

לעניין תשליך יש מחלוקת אם לעשותו בשבת. רוב הספרדים אומרים בשבת. אשכנזים וחלק מבני ספרד לא אומרים בשבת ולכן השנה יאמרו רק ביום השני. ויש להיזהר שלא להוציא ולטלטל מחוץ לעירוב.

כיבוי אש: ביום טוב (היום השני) אסור לכבות אש! לכן, כשמסיימים לבשל על גז, אין שום היתר לכבות אותו ישירות. הפתרון המקובל הוא להניח כלי עם מים למטרת שתיית קפה או תה, ולתת למים לגלוש ולכבות את האש, ורק לאחר מכן מותר לסגור את כפתור הגז. את המים שהורתחו יש לשתות כדי שהפעולה תיחשב לצורך אוכל נפש. כמו כן, גפרור שהודלק – אין לכבותו, אלא מניחים אותו בזהירות שייכבה מעצמו.

השכמה: טוב להשכים קום ביום ראש השנה כפי יכולתו של כל אדם. המדרגות הן: 1. לפני עלות השחר. 2. לפני נץ החמה. 3. לכל הפחות להקדים לקום ככל הניתן ולא להתעצל.

שינה בחג: ראוי להימנע משינה ביום ראש השנה. מי שצריך לישון כי הוא עייף, ימעט בשינה וישתדל לעשות זאת לאחר חצות היום.

יש להרבות ביום זה בתפילה, בלימוד תורה ובקריאת תהילים דהוא יום חשוב בו נקבעת כל שנתו של אדם הן בגשמיות והן ברוחניות.

נהגו לסיים בכל יום מימי ראש השנה ספר תהילים, ובסיום 2 הספרים יעלה כמניין "כפר". ואפשר לקרוא התהילים בציבור יחדיו.

מקלחת ביום טוב: חכמים גזרו שלא ירחץ אדם את כל גופו במים חמים בשבת וביום טוב (אפילו אם התחממו בהיתר כמו בדוד שמש), אלא רק חלקים מסוימים בגופו. למעשה, יש פוסקים המקלים ביום טוב, ולכן אדם שמצטער מאוד מזיעה או לכלוך, רשאי לרחוץ את כל גופו במים שהתחממו בדוד שמש. יש להיזהר מאוד שלא לסחוט את השיער לאחר הרחיצה. רחיצה במים קרים מותרת לכל אדם גם אם יש לו רק אי נעימות קלה.

מעוברות ומניקות פטורות מצום גדליה. וכן חולה שנפל למשכב, אף על פי שאין בו סכנה.

הרוצה לאכול לפני הצום יתנה זאת לפני שילך לישון ויאכל עד עלות השחר.

מי שאינו מתענה אינו עולה לתורה, ולא יכול להיות שליח ציבור.

התחברו לרב רועי אמגר

כתיבה וחתימה טובה — שנה טובה ומבורכת